החלטה בתיק ב"ל 1180-01-11

1.         לפניי בקשה מטעם התובע, יחזקאל בבאי, לפסילת חוות דעת שניתנה ע"י ד"ר אורי בלנקשטיין שמונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין ולמינוי מומחה אחר תחתיו.

2.         הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, מתנגד לפסילת חוות דעת המומחה והחלפתו במומחה אחר.

3.         ביום 19.7.11 מונה ד"ר אורי בלנקשטיין כמומחה רפואי (להלן - המומחה) לצורך מתן חוות דעת רפואית בעניינו של התובע. בחוות דעתו מיום 14.8.11 קבע המומחה שאין להכיר במחלת התובע כבמחלת מקצוע. כן קבע המומחה -

            "בעיון בעובדות המקרה ובעיון בתמונות הממחישות את עבודתו של התובע כחרט. לא התרשמתי כי היה עומס מיוחד על הכתף הימנית. רוב עבודותיו היו כאשר זרועו הימנית היתה מתחת לגובה השכם לעיתים בגובה השכמה אך לא גבוה יותר. בעיון בתיקו הרפואי מתקבלת תמונה קלסית שכיחה של כאבים בכתף המופיעים לא כתוצאה מחבלה אלא כתוצאה מהליך ניווני פרוגרסיבי".

4.         בחוות דעתו המשלימה קבע המומחה שלא מצא מקום לשנות את מסקנותיו בעקבות שאלות ההבהרה שנשלחו אליו. מכאן הבקשה שלפניי.

5.         תמצית טענות התובע -

א.         המומחה התעלם משני מסמכים רפואיים חשובים - אבחון של ד"ר אריאלי אריה, מומחה בתחום האורטופדיה מיום 2.4.97 אשר קבע כי "המשך עבודה במתכונת הנוכחית תגרום לנזק נוסף תפקודי ואורגני ויחמיר את המצב הנוכחי שנגרם כתוצאה ישירה מעבודתו במפעל זה". וכן מכתבה של ד"ר ארנונה אייל, רופאה תעסוקתית, אשר ביקרה במקום עבודתו של התובע וקבעה, ביום 10.4.97 - "התובע אינו מסוגל להמשיך בעבודתו במקום העבודה הנ"ל עקב תנועות הכיפוף והמאמצים הפיזיים הקשים שעליו להשקיע".

ב.         מדובר בשני מסמכים שניתנו על ידי רופאים תעסוקתיים אשר קבעו כי יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו, מסמכים אלה משמעותיים מאוד עבור התובע והמומחה התעלם מקיומם כאילו לא היו, ואף בתשובה לשאלת הבהרה שנשלחה אליו ציין המומחה, בנוגע למכתבה של ד"ר אייל, כי לא היה בפניו.

ג.          המומחה ציין כי בתיקו הרפואי של התובע קיימים רישומים על כאבים בכתף ימין החל משנת 1998 וזאת למרות שהתובע התלונן על כאבים עוד בשנת 1997 וביקר אצל שני רופאים תעסוקתיים בשנת 1997.

ד.         המומחה חרג בחוות דעתו מן העובדות שנקבעו על ידי בית הדין. מן העובדות שנקבעו על ידי בית הדין עולה כי פעולות רבות אותן ביצע התובע במסגרת עבודתו כוללות הרמת משאות של עד 15 ק"ג ולעיתים אף יותר וכי עבדותו הינה עבודה פיזית מאומצת הכוללת הרמה של כחמישה חלקים בשעה ולעיתים אף יותר. למרות זאת קבע המומחה כי לא התרשם כי היה עומס מיוחד על כתף ימין, וזאת מבלי להסביר מדוע סבר כך.

ה.         המומחה ציין, בחוות דעתו, כי לתובע נגרם נזק בשתי כתפיו בעיקר בכתף ימין. ידו הדומיננטית של התובע היא ידו הימנית ועובדה זו רק מחזקת את הטענה שמחלת התובע נגרמה כתוצאה מעבודתו שאם לא כן, הרי שהנזק היה נגרם בשתי כתפיו באופן שווה.ף המומחה לא מתייחס לעובדה זו בחוות דעתו ולא מציין איזה עומס דרוש כדי לקבוע שהופעל על כתפו של העובד עומס מיוחד.

ו.          חוות דעתו של המומחה לא נותנת מענה לכל השאלות שהוצגו בפניו והן חיוניות להכרעה בהליך והתייחסותו לשאלות בית הדין הינה חסרה ולקונית. המומחה טוען כי מחלתו של התובע הינה תוצר של תהליך ניווני טבעי של גידי שרוול, אך לא מסביר מדוע מדובר בהליך ניווני ולא במחלת מקצוע.

ז.          המומחה לא סמך חוות דעתו על מאמרים או מחקרים רפואיים ובדיקה של חוות דעתו מגלה כי הוא דוגל באסכולה מיושנת המחמירה עם התובע, לפיה לעולם לא יכול להתקיים מצב של מיקרוטראומה. מסקירת 131 פסקי דין בהם חיווה המומחה את דעתו במסגרת מינוי על ידי בתי הדין השונים, נמצא כי למעט פסק דין אחד, לא הכיר המומחה באף מקרה כבמקרה של מחלת מקצוע בכלל או כבמקרה של מיקרוטראומה בפרט. סקירה זו מהווה תשתית עובדתית לכך שהרופא שולל את תורת המיקרו טראומה.

ח.         במקרה דומה בנסיבותיו לענייננו, אשר הובא לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ב"כ 3957/05), מונה מומחה אחר, ד"ר סלטי, אשר קבע בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי ברור בין אופי עבודתו של התובע לבין הנזקים שאובחנו בשתי כתפיו. ההבדל בין שתי ההבחנות נעוץ אך ורק בזהותו של המומחה אשר מונה מטעם בית הדין ובגישותיהם השונות לתורת המיקרו טראומה - בעוד ד"ר בלנקשטיין דוחה כמעט לחלוטין את תורת המיקרו טראומה - ד"ר סלטי ומומחים אחרים מאמצים אותה והיא הגישה הרווחת בתחום.

ט.         התובע פנה לרופא מומחה אחר מטעמו - פרופ' משה סלעי - והציג בפניו את חוות הדעת של המומחה, ופרופ' סלעי קבע, בין היתר, בחוות דעתו כי הספרות האורטופדית העדכנית אינה תומכת בהתייחסותו של המומחה לממצאי ההדמיה של התובע וכי ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי התובע סובל ממיקרו טראומה חוזרת כתוצאה ישירה מעבודתו.

י.          המומחה לא בדק את התובע, לא ביקר במקום עבודתו ולא צפה בעבודתו ועל כן, אין להסתמך על חוות דעתו ויש להטיל ספק באמינות חוות הדעת.

6.         תמצית טענות הנתבע -

א.         עיון בחוות דעת המומחה ובתשובותיו שלאלות ההבהרה מעלה כי בפני בית הדין קיימת תשובה מפורטת למחלוקת מושא התיק דנן, ואין כל הצדקה למינוי מומחה אחר.

ב.         ככל שישנם מסמכים רפואיים שלא הועברו למומחה, ניתן להעביר למומחה את אותם המסמכים ולברר עימו האם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתו. מכל מקום, אין בעובדה שלא הונחו בפני המומחה מלוא המסמכים, בכדי לגרום לפסילתו.